ויהיה תוהו ובוהו

כשמישהו נכנס לחדר ואומר “אני רואה תוהו ובוהו” זה לא נשמע טוב. אנחנו מבינים שיש בלגן, חוסר אחריות, לכלוך, אולי אפילו סכנה. אבל הביטוי “תוהו ובוהו” יכול גם לבטא משהו אחר – חופש ליצור ללא גבולות וללא ביקורת. 

אני מסתכלת על השולחן אחרי סדנת כלי נגינה. לפני שאני מסדרת אשב לכתוב כמה מחשבות. סוג של דחיה, אבל גם של מוזה.

זה היה מפגש עם אמא ובן שמטיילים לבד והגיעו לירוחם לכמה סדנאות יצירה. רעיון מקסים שלא הרבה עושים. בעיניי זה מעיד הרבה על גישת ההורים לחינוך ויצירתיות, והמפגשים האלה הם מאוד מיוחדים. רואים איך הילדים האלה מרגישים חופשיים ממגבלות, בקטע טוב, יוצרים מנגינות ומוצאים דרכים חדשות לקשט ולנגן. וזה מחזיר אותי אחורה לפוסט שכתבתי לפני שנים שהתחיל בסיפור אישי והסתיים בפרויקט יישובי.

חלק א' - על ילד שלא ידע לצייר

זה סיפור על ילד קטן, שלא אהב לצייר. שילוב של קושי במוטוריקה עדינה ושתי אחיות גדולות שהיו מאוד טובות בציור ומאוד ביקורתיות כלפיו. הוא כן היה יצירתי, מספיק יצירתי כדי להתחמק מדברים שהוא לא רצה לעשות, כך שהמצב לא השתפר. כאשר הוא הגיע לאבחון ונשאל “אתה מעדיף לצייר בעפרון או בצבע?” הוא ענה בכנות “אני מעדיף לשחק”.

 אבל יום אחד, בתקופה שלמדו בגן על סיפור בראשית, הוא פתאום לקח דף וצבע, צייר משהו ובסוף הודיע “ציירתי תוהו ובוהו!” מאוד גאה בעצמו הוא המשיך בתחביב החדש. כל ציור היה שונה אך לכל אחד הוא נתן אותו שם – תוהו ובוהו. איך הוא השתנה מילד שלא מוכן לצייר לילד שגומר את כל הדפים בבית? הגננת נתנה לו לגיטימציה לצייר מה ואיך שהוא רוצה – בלי קווים מוגדרים, בלי נכון ולא נכון – והוא הבין שגם הוא יכול.

חלק ב' - על הורים שלא יודעים לשחרר

באירוע קהילתי בנושא ספר בראשית, יש דוכן יצירה בנושא “תוהו ובוהו”. בדוכן מגוון גדול של חומרי יצירה – בריסטולים בגדלים וצבעים שונים, סוגים שונים של צבעים, דבק ומספריים, פקקים, מדבקות, וסתם חפצים שנאספו מהבית. ההוראה פשוטה – אין הוראות, יוצרים באופן חופשי את מה שרוצים, ללא התערבותם של מבוגרים.

הילדים מגיעים, רובם מלווים בהורים. חלק ממש חוגגים עם צבעים וחומרים שונים ללא סדר או הגיון ברור. אחרים מכינים ציורים ברורים ואפילו מסגרות. יש הורים שעומדים בצד ונותנים לילדים לעבוד, אחרים לא מתאפקים ומבקשים “לעזור” ו”לתקן”. התמונה הזאת מוכרת לכל מי שהיה אי פעם בפעילות יצירה באירוע של ילדים והורים. מסתבר שלא כל הורה מסוגל לראות את הילד שלו עושה משהו “לא מושלם”. איזה מסרים הילדים האלה מקבלים? 

אצל הורים שבוחרים לקחת ילדים לסדנאות יצירה בטיול אני לא רואה את התופעה הזאת. לא בשביל זה הם מביאים את הילדים לסדנאות, הם מביאים אותם כדי ליצור ולהתנסות בדברים חדשים.

ויהי אור.

Related Blog

כשכל מילה מיותרת

אז מה זה ג’אם סשן?

ויהיה תוהו ובוהו

יש לך מה להוסיף?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.